ארכיון


מרשמליזם

26/05/2016
מרשמלו זה משהו שצץ בחיי הבוגרים יום אחד, בהפתעה גמורה. כמו זה שאני נשוי ויש לי שתי בנות. כמו המסע להבין מה עושים עם זה בכלל. // הטור של רובי גורדון. בכל יום חמישי.

אדמה רוח וחום

19/05/2016
סיפור על מסע קטן ברוח החמה של השרב והזכרונות האבודים. // הטור של רובי גורדון. בכל יום חמישי.

דברי ימי העתיד

21/04/2016
אחד הדברים שאני הכי שונא הוא לדבר על תוכניות עתידיות שלי. וזה בדיוק מה שאני עומד לעשות כאן. אחרת זה לא יקרה.

החיים כנדר

25/02/2016
יוכבד בת-מרים נולדה נושאת נדר כבד. וכך המשיכה את שירת חייה, בין נדרים וחוקים שקבעה לעצמה.

ספרים וריחות אחרים

11/02/2016
"סטימצקי" יתחילו למכור בשמים בחנויות שלהם, וכולם מזדעזעים. לי, כרגיל, יש דעה קצת אחרת.

ים המסתורין

14/01/2016
בחיים, בניגוד לסרטים, גם החקירות הכי מאומצות לא תמיד נותנות תשובות. במיוחד במקום שהוא המלך של התעלומות – הים.

כנפי המעל לכל דמיון

07/01/2016
כל אחד רואה לפעמים משהו ומקבל ממנו השראה. אבל לא כל אחד מאמץ צורת חשיבה שבה אין גבולות. סיפורו של עמנואל צור.

בנק אפשטיין

24/12/2015
כל אחד רוצה לפעמים בנק אחר. בשנת 1966 גם יוסף אפשטיין רצה. אלא שאפשטיין לא היה סתם אדם כמו כל אחד מאיתנו.

הסיפור של גרייטפול דו

17/12/2015
האינטרנט והרשתות החברתיות, שהתפתחו עם השנים, כיווצו את הזמן והמרחב. סיפור על תעלומה בת 20 שנה שנפתרה בשבוע שעבר.

החפרן ששתק

05/11/2015
הילדה שלי מאוד סקרנית, ועדיין אוהבת לשאול שאלות ולשמוע את ההסברים שלי. ותמיד יש מה לשאול ומה ללמד.

דברי שיכתוב הימים

29/10/2015
ההיסטוריה היא רק סיפורים שמישהו בחר לספר לנו. ואת השיכתוב האינסופי הזה של מה שהיה אנחנו באמת נידונים לחיות שוב ושוב.

קו ההתחלה

22/10/2015
למרות שהפתגם הידוע אומר שכל ההתחלות קשות, למעשה ההיפך הוא הנכון. בשבילי, החלק הקשה היה מאז ומעולם להמשיך.

במדינת הכאילו

15/10/2015
ראשה במערב, למרות שרגליה ברחוק מזרח. מסע למדינת הכאילו.

ככה וככה

17/09/2015
ואז הבנתי משהו – מה שבאמת קשה זה לחשוב על החטאים שהם רק קצת חטאים. אלה שהם באמצע, כזה. ככה-ככה.

אבק של שיגרה

10/09/2015
החזאים אמרו שעוד לא היה דבר כזה. אבל אני יודע שהאובך הזה, האבק הגדול הזה, פלש לחיינו בדיוק בזמן. בתחילת ספטמבר.

עוץ לי

03/09/2015
להיות אבא לשתיים זה פחות מלחיץ, אבל גם יותר מדאיג. בקיצור – מבלבל. כמה עצות מבולבלות שהייתי רוצה לתת להן, כדי להרגיע את עצמי.

צלם ושכח

27/08/2015
זה באמת מיותר להחזיק מכשיר שכל תפקידו הוא לצלם. אבל זה לא אומר שהצילום עצמו הפך מיותר. להיפך.

רכבתחתית איןסופית

20/08/2015
לאנשים לוקח זמן לעכל שינויים. כל התהליך הזה יקח שנים. לפחות שש שנים של עבודות, וכנראה יותר, עד שכולם יבינו שתל-אביב היא עיר מיותרת.

החופש להיות בחופשה

13/08/2015
יצא השנה שאני בחופשה עם שתי הבנות באוגוסט. וזה טוב. זאת הזדמנות. הזדמנות שאולי לא תחזור.

אקלימות

06/08/2015
כמו מזג-האוויר, כולם מדברים על האקלים של השנאה, ואף-אחד לא עושה שום דבר בעניין. בעצם לא - פוליטיקאים עושים המון. כדי לשמר אותו.

לקט שכחה וזכרונות

30/07/2015
אני עסוק מאוד לאחרונה בלהיות אבא, אז אספתי לכאן כמה זכרונות רחוקים שלי עצמי, כדי לא לשכוח שהייתי פעם גם ילד.

איך נחרבה ישראל

23/07/2015
העניינים התדרדרו די מהר, והחריפו באופן בלתי נמנע. סיפור לתשעה באב.

יסורי הרמזיוס

16/07/2015
כל מה שרציתי היה קצת שקט. ואז הם הגיעו בזה אחר זה, עם הטרגדיות האישיות שלהם, והתחילו להתחרות מולי.

החיים כיוגורט

09/07/2015
בין המדפים והמקררים במרכול הצלחתי למצוא את דעתי על הסוגיות הבוערות שעל סדר-היום העולמי.

אבא חופש

02/07/2015
אתה לא מבין כמה זה כיף, להיות עם הילדים שעות רבות ביממה. כלומר, אתה מבין את זה, אבל מבין רק כשזה לא קורה.

מלכודת החומוס

25/06/2015
אנחנו לא עבדים של הטכנולוגיה. אנחנו עבדים של הזכרון ושל הנוסטלגיה. הטכנולוגיה היא רק עוד צעד במרדף אחרי הדרך הקלה לברוח שוב ושוב לשם.

מעבר להרי החדשות

18/06/2015
אנחנו סומכים על רשתות חברתיות ומקבלים רק דברים דומים למה שאנחנו מכירים כבר. אבל האם יכול להיות שיש שם עוד דברים שיעניינו אותנו?

במקום טור

11/06/2015
השבוע, בפעם הראשונה מזה כשלוש שנים לא הספקתי לכתוב טור שבועי. במקומו, הנה ארבעה סיפורים קצרצרים שכתבתי בתקופה האחרונה.

משטר הגבול

04/06/2015
ילדים זקוקים לגבולות. אבל האמת הלא נעימה היא שמבוגרים זקוקים לזה לא פחות. ולפעמים גם זקוקים לילדים שישימו להם את הגבול.

מי סופר?

28/05/2015
הילדה שלי, באותו ערב, אילצה אותי גם לעמוד מול משמעות ההסבר שלי. כשאתה כותב, אחרי כל הבדידות, אתה חייב לברר לעצמך גם מדוע אתה כותב.

אנוני מי אני

21/05/2015
זה לא פשוט לכתוב, אבל זה עוד כלום לעומת הקושי לכתוב את עצמך. להרוג את כל הדמויות שנאבקות בתוך הראש, ולכתוב באמת בשמך.

זהירות, ספוילרים

14/05/2015
גם אחרי שאתה נמנע מטלוויזיה למשך זמן מסויים, אתה מגלה שאתה בעצם עדיין צופה בטלוויזיה דרך התיווך של הרשתות החברתיות.

בין גזענות לכנות

07/05/2015
המלחמה בגזענות היא המלחמה הכי קשה. יותר קשה מכל המלחמות שנובעות מגזענות, שבאות למין האנושי בטבעיות. כמעט כצורך קיום בסיסי.

עוקץ הקומבינות

30/04/2015
אנשים מוציאים שם רע לפטנט ולקומבינה, והופכים אותם לסתם נוכלות. והאמת היא שלפעמים קשה לדעת מה עדיף.

עצמאות / הסברים / כמעט

23/04/2015
זאת באמת מילה גדולה - "עצמאות". בסופו של דבר הכל נמס לכדי פרטים קטנים וטריוויאליים. לכדי כמעט הסברים.

חגים וזמנים למדון

16/04/2015
החגים נועדו כדי לאחד, אבל הם רק מפלגים. כדי לאחד את העם מסביב למדורת השבט, דרוש סוג חדש של חגים. חגים של שבטים בודדים.

הצצה לעולם לא שלנו

09/04/2015
הילדים שלנו הם בעצם הדור הראשון שיש לו הורים עם סמארטפון. וההורים שאנחנו לא באמת טובים בלהיות הורי סמארטפון.

פסח, מצה, ומסורת

02/04/2015
במקום סעודות, האוכל של פסח צריך להיות מהיר. כי אין זמן. מאחורינו פרעה, וסביבנו המדבר, ולפנינו הדבר המאיים מכל – החירות!

מילים נבחרות

26/03/2015
בזמן שהכותבים ניסו להחליף את השפה, הקוראים קראו את הסיפור בשפה היחידה שאי פעם היתה לה משמעות עבורם. שפת הכישוף של המילים ימין-שמאל.

גרף בועות

19/03/2015
אנחנו מטפחים אשליה של כפר גלובאלי, רשתות חברתיות חובקות-כל, פלורליזם. אבל אנחנו בבועה שלנו, מתעקשים להאמין רק למה שנרצה להאמין.

יום הבוחל

12/03/2015
פוליטיקאים מכל הצדדים משסים אתכם זה בזה, ואז עושים על גבכם קומבינות מחוייכות ומשאירים אתכם לחפש איפה לפרוק את השנאה.

חבר מדמיון אחר

05/03/2015
לכל ילדה יש בובה, וברוב המקרים היא הרבה יותר אמיתית מכל הרובוטים הדיגיטליים והחברים הווירטואליים של המבוגרים.

סיכום שבועי – שלג דהשתא

26/02/2015
הקצב המטורף של האירועים, והטירוף הכללי שלהם, דחק אותי לכתוב שוב סיכום שבועי - והפעם, על הבטחות של בחירות, של סרטונים, ושל שוקולד.

על צלילי הדמיון

19/02/2015
מוזיקה היא דבר נהדר. לכל אחד יש את הפסקול של חייו, שמפריע לפסקול החיים של מישהו אחר. אבל ללמוד מוזיקה זה כבר מאוד מתיש.

לילה וורוד

12/02/2015
זהו? אחרי כל השנים וכל המאבקים והקבוצות בפייסבוק, זאת שוב החלוקה חסרת האונים – אמא מניקה ואבא רק מודאג ודואג?

פרויקט ארוך-טווח קטן

05/02/2015
לפעמים נראה שההצלחה המשמעותית ביותר שנולדה אצלנו, באומת הסטארט-אפ, היא הקונספט הזה של לעשות סטארט-אפ עם טווח קצר ורווח אינסופי.

על מגש פלסטיק

29/01/2015
בימים האחרונים היינו מוקפים באבזמים, כפתורים, מחוגים, צינוריות, כרטיסים מגנטיים ותגי זיהוי שמקיפים את הפנים הוורודים והרכים של התינוקת החדשה.

חי בסרט

22/01/2015
באוניברסיטה למדתי קולנוע וטלויזיה. מאז כל יום בחיים שלי הוא פרק בסדרת דרמה עטורת כוכבים.

אילו-סטרציה

15/01/2015
התמונות שאנחנו מקנאים בהן, התמונות במגזינים היפים, הן תמיד "להמחשה בלבד". אבל מה הן ממחישות לנו בעצם?

שאינו יודע לענות

08/01/2015
גם כשאנחנו חושבים שאנחנו גדולים וחשובים, סימן השאלה נשאר, ורק הטקסט שלפניו משתנה. אנחנו תמיד ממשיכים לחפש תשובות.

מסעותי בין מסעות

01/01/2015
סדרת הסיפורים הקצרים "מסעותי בין אנשים" התחילה להכתב, כמו הרבה צעדים ראשונים בהרבה מסעות, במקרה. ועכשיו יש לה גם בית.

בהשגחת הרב משימות

25/12/2014
כמו וירוס, כל דבר שאנחנו עושים מייצר עוד משימות. והוירוס הזה הוא כל-כך משוכלל, שיש לו שני שמות: השם הרצוי "חלוקת קשב", והשם המצוי "הפרעת קשב".

סיכום שבועי – הרשימה העצמאית

18/12/2014
עקב הבחירות, החלטתי שגם לי מותר למחזר פורמטים ישנים ומאכזבים שלי. אז הנה 'סיכום שבועי'. והפעם, על האנשים הנלעגים והגושים הלועגים.

כלכלת בחירות מיקרו

11/12/2014
שפע המתנות קצרות התוקף הפך את המרחב הציבורי, הסלון שלנו, למחסן של כל ההבטחות וההטבות הנטושות של כלכלת הבחירות ההורית היומיומית.

שדרג ושכח

04/12/2014
גם בבחירות לכנסת וגם בשדרוג של הטלפון אנחנו מתעקשים להאמין שבאמצעות הפעולה הקטנה שנדרשת מאיתנו משהו אדיר וחשוב ישתנה באופן מהותי וקיצוני.

נגד כל התחזיות

27/11/2014
אנחנו כנראה אוהבים שהתחזיות שמוסרים לנו הן כמה שיותר מפורטות ומשוכללות, אולי בגלל האשליה שככה הן גם יותר מדוייקות.

מושב בית-עיר

20/11/2014
לא הגיוני שאנשים זרים יגורו כל-כך קרוב זה לזה. אבל ככל שאנחנו נתקעים יותר בעיר, אנחנו הופכים להיות טיפוסים יותר עירוניים.

ההיפך מקנאה

13/11/2014
נסעתי בכביש החוף, ובראשי התחולל מרדף אחרי ההגדרה המדוייקת לדבר הזה, שהוא בשום אופן לא קנאה, אבל אני לא יודע איך לקרוא לו.

עיוור חשבונות

06/11/2014
נכון, העולם מלא ביזמים חרוצים ובסוחרים ממולחים, אבל עוד יותר מזה בקומבינות חשבונאיות, ובמקלטי מס בארצות אקזוטיות.

המשך יבוא

30/10/2014
הרי אין טעם לחזור על עצמך, כי בסופו של דבר המסע בזמן הוא בלתי אפשרי. גם היוצרים של סרטי ההמשך בהוליווד יודעים את זה.

ראיון עם מוספחג

23/10/2014
כמו כל דבר טוב, גם החגים הסתיימו. כולם חזרו לשיגרה ולעבודה. אבל יש מי שעבורו דווקא החגים הם תקופה הכי אינטנסיבית.

תסמונת ההריון השני

16/10/2014
כן, ההריון השני הוא הרבה יותר רגוע ושלו – לפחות אם אתה האבא – או שסתם לומדים להסתיר טוב יותר את ההתרגשות והחששות.

מבצע חפיפניק

09/10/2014
הסוכה היא הסמל המושלם לכל הארעיות והבערך והחפיף שאנחנו משמרים מול הסכנה הגדולה שבעצמאות מדינית וערים גדולות עם תוכניות מתאר.

חשבון נפש, בבקשה!

02/10/2014
קצת חבל שאלה שמנהיגים את השיח הציבורי בורחים תמיד לפתרונות הקלים יותר, של חשבון הנפש הלאומי הגדול, או של הפוליטי הקטן.

חצי סיכום

25/09/2014
ראש-השנה הוא לא זמן לסיכומים, אלא יותר זמן למנוחה קטנה. והאמת היא שגם זאת רק משאלה, כי החיים לא נעצרים בחג.

כוכב הקופונים

18/09/2014
אצלנו, היהודים, לא חשוב מה אתה קונה, חשוב איפה ואיך קנית את זה. או במילים אחרות – באיזה מבצע.

החופש להסתגל

11/09/2014
כל המשמעות של מסגרת נוצרת מתוך אוסף האנשים שבתוכה, שנצמדים ומתחברים זה לזה רק באמצעות התיעוב המשותף כלפיה.

סטטיסטיקה והסתבכות

04/09/2014
הסטטיסטיקה, כמו הדת, מספרת לנו המון פרטים וחוקים, שכאילו מסדרים את הכל – אבל בעצם רק מסתירים את העיקר.

מה שמסביב לעבודה

28/08/2014
יום אחד יהיה לי חדר עבודה מושלם. עד אז אני אוסף ומסדר בקפדנות את כל מה שיעזור לי להסיח את דעתי אליו.

מגעגוע הקסם

21/08/2014
אם אנחנו מסוגלים להתגעגע לדברים שלא היו מעולם, אולי אפשר גם להתגעגע לדברים שעדיין לא קרו. לעתיד.

ביש עסקים

14/08/2014
אני, לצערי, תמיד התעניינתי יותר בצד המתוק של השוקולדים והאמנות, ולא ירשתי את כישורי העסקים המפותחים.

האדם האחר

07/08/2014
הסיבה האמיתית שהתחלתי לעקוב אחריו היא אחרת, ועד כמה שזה נשמע טיפשי, היא דורשת הרבה יותר אומץ.

הולכת ונלחצת

31/07/2014
בחיים, כמו במתמטיקה, סתירות ופרדוקסים נראים כמו תקיעה, אבל החשיפה שלהם מאפשרת חשיבה מחודשת, במקום סתם לחפש את ההכרעה.

חירופי דעות

24/07/2014
איכשהו תמיד הדעה שלך היא הדעה השפויה וההגיונית, ורק בצד השני יש קיצוניים והזויים. וזה עובד לשני הצדדים, או ליתר דיוק – למאות ואלפי הצדדים.

מדעי הבדיון

17/07/2014
אתאיזם הוא מותרות ששמורות למי שרק צורך את הטכנולוגיה, בלי לדעת איך עומד מגדל הקלפים עשוי נייר הטואלט שהיא.

האנדרדוג המועדף

10/07/2014
לבחור מי צודק בחיים זה קצת יותר קשה מלבחור איזו קבוצה לאהוד, או אפילו מלבחור נשיא. זה מערב שיקולים מסובכים וזרים.

חופש הבכיה

03/07/2014
יש לי בראש רשימה שמית של כל מי שאני מכיר כמעט, וליד כל שם כתובה בבהירות קודרת הטרגדיה העתידית המדויקת שלו.

נאמן לחיקוי

26/06/2014
זה לא שאין חשיבות והערכה להמצאות וחדשנות, אבל נראה שהעולם שלנו מתקדם ומתפתח בעיקר על-ידי חיקויים.

טבע ואדם

19/06/2014
יש מספיק טבע קטן שמקיף אותנו. רק צריך לדעת לעצור ולהסתכל, ולהרשות לעצמנו את המבט הנפעם של פעם.

מצד האבא

12/06/2014
אני אבא "מחובר ומעורב", כמו שאומרות האמהות. ומותר היום להיות כזה. עובדה – הזמינו אותי לאירוע השקה של אתר הורות אבהי.

העדר האינטימי שלי

05/06/2014
כנראה שזה מרד נעורים מתוחכם מדי לסלוד מכל העניין של חבורות המקובלים וממלכות הכיתה.

ליד הדמיון

29/05/2014
יש אנשים שמתוך ייאוש מזלזלים בחשיבותם של הדמיונות בחיים, ויש כאלה שמתוך אותו ייאוש מנסים לעורר את הדמיונות עם ספרים או עם סמים קלים.

אליפות העולל

22/05/2014
אין כמו תחושת ההישג הזאת שמציפה אותך כשאתה מעניק חיזוק חיובי לצאצאים שלך. ההישגים שלהם הם בעצם הרי הישגי ההורות שלך.

ניירות של ערך

15/05/2014
כל הורה מכיר את ההתלבטות שקשורה בשמירת המזכרות של הילדים. וכל הורה יודע שערך רגשי הוא מנעול הכספת הכי טוב בעולם.

אפולוגטו

08/05/2014
הלא נעים הוא תמיד פשרה. הוא פשרה בין להתבייש לבין להתנצל. כי לא נעים זאת הרגשה, והשאר – מעשים שנועדו רק להסוות אותה.

הטעות במקור

01/05/2014
שלמות היא בעצם רק היחס שלנו לדברים. זאת החלטה בלעדית שלנו אם למרות שדברים הם לא מושלמים, הם בכל-זאת שלמים בעינינו.

ניחוס מושכל

24/04/2014
אנשים קוראים לזה "אמונות טפלות", ואומרים בהתנשאות, שהן עובדות, אולי, רק אם מאמינים בהן. אבל עובדה שזה רק גורם ליותר אנשים להאמין בהן.

קישוט ממולא

17/04/2014
קישוטי גוף הם מין פשרה מוזרה בין הרצון של כל אחד להיות ייחודי ולהביע את עצמו, לבין השאיפה של אותו כל אחד לסמן את עצמו כחלק מקבוצה ייחודית לא פחות.

משחקי מנהלים

10/04/2014
בבסיס אנחנו יצורים רודפי כיבוש ושליטה, ואנחנו מנסים כל הזמן רק למצוא את החוקיות בכל דבר שקורה, ועדיף שהחוקיות תהיה ההחלטות שאנחנו עשינו.

בור סוד

03/04/2014
יש דברים שראויים להישאר בסוד. יש דברים שאור השמש לא מחטא אותם, אלא שורף אותם לנצח. כל אחד צריך איזה סוד אפל מן העבר שיעניק נופך עמוק יותר לחיים.

עלילות ספר-מן

27/03/2014
בגיל מסויים המאזניים מתחילים לשנות כיוון ואתה רוצה פשוט להספיק להשלים עוד כמה דברים. אז בגיל מסויים, לא מזמן, נזכרתי שתמיד כתבתי ושמרתי במגירה.

לא הלמדן למד

20/03/2014
מה שעדיין תמיד מפתיע אותי, זה שאני בכל-זאת יודע כל מיני דברים, למרות שמעולם לא למדתי אותם. כלומר, לא כמו שצריך – עם תעודות ממוסגרות והכל.

הקוטן כן קובע

13/03/2014
ככל שהבעיות של האנושות הופכות לגדולות יותר, כך הפתרונות הטכנולוגיים שמציעה אותה אנושות הופכים לזעירים יותר ומתאימים לכל כיס.

לאסוף את הדברים

06/03/2014
בני-אדם יכולים לאסוף כל דבר אידיוטי וזניח שאי-פעם נוצר, ובעיקר הם אוספים סיבות ותירוצים לא לזרוק דברים.

לא נולדו ביום אחד

27/02/2014
בניגוד לאשתי, אני כבר הגעתי לגיל שבו המבט הביוגרפי לאחור הרבה יותר מרשים מהמבט קדימה – בתנאי שזה מבט לאחור בביוגרפיה של אחרים.

המיקוח תמיד צודק

20/02/2014
אין מה לעשות – ככה העולם מתנהל מאז ימי סחר-החליפין ועד עידן האקזיט הגדול שכולם מייחלים לו. כל דבר בחיים כרוך במשא-ומתן.

סלים ורשת

13/02/2014
הכלכלה הגלובלית, כלומר הסינית, מאפשרת לנו לקנות בקלות ובנוחות את כל הדברים המיותרים שימלאו את הבית שלנו ויעזרו לו לספק הרגשה קצת פחות מנוכרת וריקה.

המרד הקטן

06/02/2014
מה שמתגלה מכל התמונה הזאת של מרד גיל שנתיים, הוא שהדילמה שאתה עוסק בה היא לא איך לחנך את הילדה, אלא איך לחנך את עצמך.

מותג האדם

30/01/2014
עדיין לא נוצר הרכב שאפשר יהיה לחמוק איתו מהעניין של המותגים, כי כל בחירה צרכנית שאנחנו עושים רק מחזקת את אחיזת הכביש שלנו בעולם החברתי שסביבנו.

ריאליטיזם

23/01/2014
הבעיה האמיתית היא הרגע שבו אתה מתחיל לראות את התפרים הגסים, ואיך תגובות השופטים מודבקות ומבויימות, ומתחיל לחשוד שגם המתחרים שם הם כאלה.

סיבת הפתעה

16/01/2014
ככל שנחשפים ליותר הפתעות, מסתבר שלא מתחסנים מזה. ובאופן די צפוי, גם השנים שעוברות לא מחזקות את יכולתו של הלב להתמודד עם הבלתי-צפוי.

עם חוקים ועם מצוות

09/01/2014
כולנו רוצים לחשוב על עצמנו כאנשים מוסריים. כולנו רוצים להאמין שהמוסר הוא יותר חשוב מהחוק – ולא רק כתירוץ לבחור את החוקים שמתאימים לנו.

בוהו ותוהו

02/01/2014
הנסיון שלנו להכניס סדר בכאוס של החיים – גם אם זה באמצעים צנועים כמו תיאוריות פיזיקליות או הצגות תיאטרון – הוא עתיק כמו היקום עצמו, ופאתטי כמו מחזות-זמר.

ומרגוע לעצל

26/12/2013
אי אפשר להיות עצלן אמיתי בעולם הזה. כל הזמן מרחף מעלינו איזה פתק של "מה עלי לעשות היום", עם משימות מעצבנות שאף-פעם לא מסתיימות.

ההיפך מלצאת מהשיגרה

19/12/2013
אנשים מוזרים לפעמים – הם שונאים את השיגרה. הם רואים בה אויב שצריך להביס. הם רואים בה אש שמאיימת לשרוף את שדות האושר שלהם.

טאבלט לכל ילד

12/12/2013
אנחנו אלופים בלהכין את הילדים רק למלחמות של העולם העתידי שלנו, כלומר רק לעבר שלנו, ולא לעתיד שלהם.

איכשהו גיבור

05/12/2013
אנשים אוהבים לחשוב שמתחת לבגדים הרגילים שלהם הם בעצם משהו אחר, והסכנה היא שבסוף הם גם משתכנעים בזה.

אריק מת, אריק מת

28/11/2013
אריק ימשיך להיות. בשירים, ובסרטים, ובקולות של כל האנשים שידעו לספר עליו הכל בלי שהכירו אותו בכלל. כי הוא לא אליל, הוא אדם.

אדם צובר שכרונות

21/11/2013
כולם יודעים שאסור לערבב סוגי אלכוהול. אבל אף-אחד, אף-פעם, לא מלמד אותך שאסור לערבב סוגי שכרויות.

דיאטור

14/11/2013
מהיום שנולדנו אנחנו מתפקדים כשק אשפה הולך וגדל של רעלים, רקבונות וכולסטרולים רעים שמקפצים באושר מחוץ לטווח המותר.

המפורסם מכפר אז מה

07/11/2013
יש אנשים שרוצים סתם לשתות קפה, ויש אנשים שחשוב להם יותר שידעו שהם שותים קפה.

עדכן החששות

31/10/2013
אני באמת מקפיד להשאר מעודכן, אבל רק בדברים שמסביב לדברים האמיתיים.

תוכנית אם

24/10/2013
כשאנחנו מתכננים יותר מדי לפרטים, אנחנו הופכים שבויים של התסריט שציירנו, ואנחנו דנים את עצמנו לא להיות מופתעים לטובה.

זוג או סרט

17/10/2013
ממרום נסיוני בן שלוש השנים, אני יכול לומר בבטחה שהדבר שהכי מנבא את ההתאמה בין בני-הזוג הוא האם הם רואים עין בעין איך צריכה להיראות החתונה שלהם.

הקנאה נחמה

10/10/2013
הקנאה היא אחת משבעה החטאים שנתברכה בהם ארצנו. והיא לא סתם חטא – היא חטא שהעונש שלו הוא מיידי. כי מי שמקנא מוצא את עצמו חי חיים שלא שייכים לו.

עם תירוץ אין זו אגדה

03/10/2013
אנחנו הכי יצירתיים כשאנחנו ממציאים תירוצים. הטרגדיה היא שאנחנו עושים את זה בדרך-כלל לא כדי ליצור, אלא כדי להתחמק מלעשות דברים.

מן החוץ אל השפה

26/09/2013
כשאנחנו מזדקנים, אנחנו מדברים לאט יותר. מחשבים ומתכננים כל מילה. אין זמן לטעות. כי משא הזמן הוא עול המותר והאסור שצברנו.

חבלת שבת

19/09/2013
בכל שבת ובכל גירסה שלה כוח להגן עלינו גם מפני השבוע שחלף, גם מפני השבוע שיגיע, וגם מפניה עצמה. עד שמשהו משתבש...

היפוכו של הלב העיקש

12/09/2013
אני חושב שאם יש משהו קבוע אצלי, זה כנראה חוסר היכולת להתמיד בדברים.

ראש לשועלים, אבל לפניך!

05/09/2013
אנחנו רגילים לדרג דברים. זה מאוד לא נוח לחיות בעולם שבו הכל שוויוני ואין דרך לדעת איפה אנחנו נמצאים ביחס לאחרים, ואם רע לנו או טוב לנו.

הטור השנתי – המשל כחיים

29/08/2013
כבר שנה, פחות יום, אני מפרסם כאן במתכונת שבועית. והכל היה בסדר, עד שעשיתי את הטעות והחלטתי לסכם ולחגוג את השנה הזאת.

חוויית דעת מומחה

22/08/2013
רגעים חשובים בחיים נמדדים לא בגודל התשובות, אלא בגודל השאלות. בעד כמה המומחה שאתה צריך יודע באמת לעזור.

ים של חרדות

15/08/2013
ההורות היא הנסיון לא להדביק את הילדים בחרדות שלנו, והכשלון המתמיד והבלתי-נמנע במשימה הזאת.

פוליטיקלי-אוטוקורקט

08/08/2013
אם יש לקח שאפשר ללמוד מההיסטוריה, הוא כנראה שאסור בשום אופן לתת לפוליטקאים לאחוז באידאולוגיה או לנסות לקדם אותה.

בלוק כתיבה

01/08/2013
הפעם זה באמת היה שונה מפעמים קודמות. כי הפעם דווקא כן התחלתי לכתוב משהו. ליתר דיוק, יותר ממשהו אחד.

העולם הוא הגול

25/07/2013
כדורגל כובש אותנו בגלל שהוא בעצם אנלוגיה לכל דבר בחיים שלנו, וזאת היא בדיוק הבעיה.

החזונישט

18/07/2013
ניסוח חזון הוא בדיוק הדרך הנכונה לגרום לעתיד להיות שונה ממנו לחלוטין, ולהבטיח שאותו חזון לא יוגשם אף-פעם.

עוד התמכרות אחת ודי

11/07/2013
בזמן שמסביבי כולם מכורים לכל מיני דברים, אני כבר מתחיל להרגיש לא נוח שבגילי המתקדם אין שום דבר שהצלחתי להתמיד בו באמת.

לגמרי בצירוף מקרה

04/07/2013
אנחנו נמשכים לגורל, אבל גם מפחדים ממנו מאוד, כי אנחנו מפחדים להודות שאנחנו לא שולטים בחיינו.

מאגר רגז טבעי

27/06/2013
ואז, כשאני סוף סוף רגוע, בא פתאום מישהו ושואל אותי למה אני עצבני. וזה הרי הדבר הכי מרגיז בעולם.

מנוח טורבו

20/06/2013
אנחנו אף-פעם לא נחים באמת. לא כי אנחנו לא רוצים, אלא כי אנחנו לא יודעים איך. אולי פשוט שכחנו.

עתידות

13/06/2013
עתידנות היא בעצם רק בריחה מהעתיד – כי האמת היא שכל אחד מפחד בעצם לחפור בעתיד שלו. בעתיד האמיתי והאנושי שלו.

עבודה בעיניים

06/06/2013
כל מה שאדם צריך בחיים הוא פשוט "עבודה" – כזאת שאפשר להגדיר במילה אחת כששואלים אותך מה אתה עושה בחיים, ואז להזיז את המילה הזאת הצידה, ולהתרכז בחיים עצמם.

טופסת עכברים

30/05/2013
בלי להרגיש, כל הטפסים והניירות הפכו מכלים שימושיים ומפוחדים, לשליטים זועמים, ואנחנו הפכנו למשרתים הקטנים שלהם.

מגירת הזכוכית

23/05/2013
הריקנות הזאת בראש אחרי שמסיימים לערוך את הפיסקה האחרונה, היא הסם הטוב ביותר בעולם.

בעקבות הזמן החמוד

16/05/2013
הנוסטלגיה עוסקת בעבר רק כדי לברוח מהעתיד.

סיכול דיון

09/05/2013
אני לא יודע מה המילה הראשונה שהומצאה, אבל המילה השניה כנראה היתה "לא נכון".

קשר בתקצורת

02/05/2013
בני-אדם הם יצורים מוזרים. מצד אחד הם היצורים היחידים שפיתחו לעצמם יכולת עשירה עד כדי בזבזנות של תקשורת, ומצד שני, דווקא בגלל זה, הם היחידים שלא מרוצים מכל העניין

ידי במו עצמך

25/04/2013
חשוב שתהיה בכל בית מקדחה טובה למקרה הצורך, וזה לא משנה אם הצורך הוא לבנות ארון או רק לשפץ את תחושת הגבריות הנעלמת.

זבל של אדם אחר

18/04/2013
בסופו של דבר, נראה שהרבה יותר קל לנו למצוא רעיונות לשימוש חוזר לזבל של השכן, ולא לזבל שלנו.

תנו לחיות להיות חיות

11/04/2013
האדם הוא החיה היחידה שמאמצת לעצמה חיות אחרות, בתור צעצוע או מתוך רחמים, או סתם כי הילדה ביקשה.

תמונה אחת ו-830 מילים

04/04/2013
אנחנו אוהבים את ההתקדמות הטכנולוגית ואת מה שאנחנו יכולים לעשות איתה, אבל אוהבים לא פחות לקטר עליה ועל מה שהיא עשתה לנו.

מתן תודה

28/03/2013
יכול להיות שהבעיה עם מתנות מתחילה בלהודות שאתה לא מושלם, כי דרך המתנות אתה עלול לגלות שחסרים לך דברים בחיים.

הכל בסדר

21/03/2013
את רוב הזמן והמאמץ שלנו אנחנו לא משקיעים בלסדר ולמיין, אלא דווקא בנסיון להבין מהו בכלל הסדר שמתאים לנו.

מבצע הכרות

14/03/2013
התאהבות היא לא רגע בודד שמנגנים בו כינורות, אלא תהליך, ולפעמים מסע של חיים שלמים.

סדק סדק תרדוף

07/03/2013
בתהליך השיפוץ יש שני שלבים עיקריים: הרס הסדר הקיים והמוכר, ואכזבה עמוקה מהתוצאה החדשה.

חו"להנפש

28/02/2013
גם אני בחו"ל עשיתי כמה מהדברים הכי פרועים בחיים שלי, אבל ההנאה הגדולה ביותר היא דווקא לא להיות תייר, אלא להשתדל להרגיש שאני חי במקום שאליו הגעתי.

חפש אותי

21/02/2013
אנחנו כל הזמן בונים את הטיפוס שלנו מחיקוי והרכבה של דמויות ומודלים, ורוב הזמן רוצים להיות משהו שאנחנו רואים אצל מישהו אחר.

כניעה ללא פנאי

14/02/2013
כן, ברור שצריך לעשות קודם כל את הדברים החשובים. אבל הבעיה העיקרית היא להבין מהם בדיוק הדברים החשובים.

עת משפחה

07/02/2013
יש בי איזו קנאה לאנשים שבשבילם הדברים האלה ברורים ומסודרים. אנשים שאוהבים לחיות כמו משפחת-סיטקום קלאסית, שבה לכל אחד יש איזה הרגל נפסד אבל ביחד הם מנצחים את הכל.

פחד. מוות.

31/01/2013
והרי המוות שלי מפחיד אותי רק בגלל החיים של הקרובים לי שאני משאיר, ועוד יותר מזה, המוות של הקרובים לי מפחיד אותי בגלל החיים שלי שישארו בלעדיהם.

ט"ו ב-מה?

24/01/2013
יש בחגים קטנים משהו מיוחד: הקטנות שלהם נותנת לנו יותר חופש להגדיל אותם בעצמנו ולעשות מהם משהו מיוחד – לעצב אותם כמו שאנחנו רוצים.

נשחק הזכרון

17/01/2013
לשכוח כל הזמן דברים זה בעצם למחוק לאט לאט חלקים מעצמך. ללכת ברחוב בתחושה שהיא תערובת של זרות ושל חרדה ממשהו חשוב שאתה מפספס.

מיומנו של ביט-ניק

10/01/2013
קל מאוד להיסחף לחזון שבו הכל הייטקי, דיגיטלי ווירטואלי, ואין עוד צורך בכאב-ראש הזה של לאהוב דברים שלא מוגדרים באמצעות ביטים, בדרכים שלא כוללות קליקים.

פוטר החלומות

03/01/2013
היסטוריה שלמה של עיסוק בסמליות המלאכותית הזאת של חלומות רק לימדה אותנו שזה מאמץ חסר תוחלת.

לאכול ולשתוק

27/12/2012
בואו נסיר את הכפפות ואת הרוטב, ונגיע ישר לבשר: אני משהו מיוחד – אני גבר עם הפרעת אכילה, וזאת אפילו לא הפרעת האכילה הצפויה והמקובלת.

עלבוניטיס פולניזמוס

20/12/2012
בעבודה כירורגית-נפשית עדינה עקרתי מתוכי את היכולת להעלב, ויצאתי לחופשי.

צעצועיהם של בני-אדם

13/12/2012
אולי הצעצועים האלה של ה"מבוגרים" מיועדים פשוט כדי לשמר בנו משהו מאותה התלהבות של הילדים שהיינו פעם.

שנת השיר

06/12/2012
אחרי כל העצות, כל מה שנשאר זה באמת רק להנחיל לה את המסר ש"בית הוא קודם כל הרגשה ורק אחר-כך מקום", כמו שכתבתי לה באחד המכתבים הראשונים.

יום בירושלים

29/11/2012
ביקור בירושלים הוא מראה לנפש: הוא חושף לנו את הקיצוניות והרגשנות ששולטות בנו, ושאנחנו מנסים כל-כך להסתיר.

מפני הפחד עצמו

22/11/2012
בבחירה בין "העיקר לא לפחד כלל" לבין "אשרי אדם מפחד תמיד" אנחנו בוחרים לספר לעצמנו שאנחנו בכלל לא פחדנים, אלא זהירים. כי אנחנו מפחדים ממה שעלול לקרות לנו אם ניתן לחרדות להשתלט.

שיגועי מזג-האוויר

15/11/2012
הנטיה לבחור אם אתה אוהב קיץ או אוהב חורף היא טיפשית: כל אדם שפוי צריך לבחור דווקא בסתיו או באביב כעונה מועדפת.

מכירת סוף האופנה

08/11/2012
אנשים רוצים שהבגד יעשה אותם ייחודיים, ואז הולכים לקנות משהו שכמוהו נמכרו כבר אלפי חתיכות.

תיאוריית השקר

01/11/2012
תיאוריות קשר הן הדרך הכי טובה לכוון את המחשבות שלנו באופן שנוח למי שתבחרו שנוח לו עם זה. קונספירציות, באופן אירוני, דווקא מונעות מאיתנו לדעת מהי המציאות.

פצעי התבגרות

25/10/2012
הזמן לא מרפא כלום. אם כבר, הוא רק מחמיר את הדברים. הזמן הוא תרופת פלסבו הפוכה: ככל שמצטבר יותר ממנו, אתה מבין שזה על חשבון מה שנשאר.

אפקט החרק

18/10/2012
אולי בכל-זאת אפשר לגדול בלי דעות קדומות, ובאמת לראות בחרקים יצורים שווי-זכויות וחמודים.

מלצר, יש אפרסק ביין שלי

11/10/2012
מה שיותר משפיע על הטעם, הוא הסביבה שבה שותים את הקפה. בטוסקנה הקפה יותר טעים כי זאת טוסקנה, וכאן הקפה טעים אם הוא מצליח לצייר לנו את טוסקנה כשאנחנו לוגמים אותו.

צליל של מכונית חדשה

04/10/2012
כאות הערכה לתרומה של הסוזוקי להצלחה שלי עם נשים, הענקתי לו את התואר "הג'יפ", והוא לא התווכח – בעיקר כי לא באמת דרשתי ממנו להיות ג'יפ.

על הוידוי

27/09/2012
בכל וידוי וצחצוח עצמי מסתתר גם מניע אישי ואגואיסטי. להגיד "הנה, אני יותר טוב", כאילו זאת המטרה - להגיד ולהרגיש, במקום המטרה האמיתית - להיות.

המציג אינו שמן

20/09/2012
הבעיה בתהליך הזה, של להפסיק לחשוב באופן שמן, היא שלא מספיק שאתה עושה אותו – אתה תלוי בהרבה אנשים אחרים, שישמחו לחרב לך אותו כדי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמם.

זהו לא סיכום שנה

13/09/2012
החוכמה היא לחייך בכל פעם שנתקלים באותו "אז". לחייך לא מתוך מרירות של אובדן, אלא לחייך מתוך הבנה שגם מה שיש עכשיו יכול להפוך לנוסטלגיה.

מדוע אף פעם לא יהיה לי עיתון

06/09/2012
המגזין שלי יהיה הכי מעניין ויפה שיש, ויהיה לו ריח ממכר של דפוס טרי, ומגע נעים של נייר כרומו חלק, כמו שנהוג ומתחייב בעידן הטאבלטים בשקל והאפליקציות חינם.

מחשבות בדרך הגב

30/08/2012
כולנו זקוקים לרמה מסויימת של כאב כדי שנרגיש שאנחנו באמת חיים. השאלה היא איפה עובר הגבול, ומה אנחנו מרוויחים מזה.